סוף המסע להודו – לבד זה לא הכרח בודד

לבד זה לא בהכרח בודד...לבד בהודו בשבוע הרביעי של המסע ההודי ...זה מרגיש : "חופשי זה לגמרי לבד ".

פונה היא עוד עיר ענקית בהודו 6 מליון איש….בפאתיה שכונה ירוקה, בועה בלב הפיח, הרעש והזוהמה, כאן מסתתר לו האשראם של Osho אשר נתגלה כריזורט מפואר ניגודיות של צבעים, שיש שחור מול ירוק עז של במבוק ועצים עצומים, את כל המרחבים מחברים מים זורמים ודגי זהב ובתוך הירק מבצבצים להם פסלי בודהה משיש לבן. הרגשתי ששידרגו אותי בחיים ישר למחלקה ראשונה…חדרים מפנקים, נקיים, מים חמים זורמים בעוצמה מלמעלה…לא מדלי. אבל אז התחילו החוקים והמצוות: עלי להצטלם לתג אלקטרוני, לגשת לרכוש שמלה ארוכה בצבע בורדו וגם צעיף..מתקרר בלילה והצבע חייב להיות אחיד..ועוד שמלה ארוכה לבנה למפגש הערב..ואז קופונים לאוכל וקופונים לגלריה..לספרים ובגדים. (לא זול כאן) סרטון בסדנת ה wellcom מסביר בדיוק כיצד להתנהג ואיך לנשום, שמתי לב למפלס ההתנגדויות והביקורת שעולה…אני הלו השתחררתי מזמן מהצבא ומדים ואחידות כבר לא באופנה (שלי). אבל אני כבר כאן..נוח ונקי ..מציעים המון מדיטציות דינאמיות,עם מוזיקה טובה וריקודים, מציעים גם מגוון טיפולים עשיר..אז החלטתי להפוך זאת ל"חופשת הבראה". פגשתי רופא טיבטי מקסים שבהקשבה מהירה לדופק עלה על כל החבילה והתחיל לטפל בכל הסימפטומים של הגיל המשוגע..

ערב ערב כל אנשי המתחם, מתנדבים מטפלים וצוות ההנהלה נפגשים להקשיב לדרשה של הגורו Osho שכבר 27 שנה לא בנמצא..אבל החברה מחיים אותו כל ערב מחדש…על מסך ענק דורש הוא, שנון כריזמתי, מלא בהומור..מנפץ מיתוסים בכל נשימה, נגד מוסד המשפחה, נישואין, ילדים, דת וכל מה שלוקח את האדם מהארה, מהידיעה שהשקט הנוכח בנו, האהבה האין סופית, המהות, המתבונן, האלוהות, הבודהה ואיך שלא תקראו לזה…נמצא כבר!!! צריך רק לתת תנאים מתאימים וההתגלות בהשגה. הסגידה מעוררת בי חלחלה ואני כמתרגלת התבוננות (במיינדפולנס) מבינה שגם זה גל בהכרה ומאפשרת לעצמי לחוות חוויה..הריקודים בהחלט שוברים שיגרה, הוא בנה זאת בכוונה לאנשים החושבים עצמם לדעת..כמונו כך שריקוד וצחוק מוציא אותנו מהמחשבות על העבר או העתיד ומאפשרים חוויה. אני מרגישה איך כל תא ותא בגוף מתארגן על ה"בית הבראה".

פגשתי חברה לחיים ארגנטינאית שהנעימה לי את השהייה.

אני עולה למטוס לניודלהי ומשם לציריך והביתה לאהובים שלי. אין ספק שהודו המתגלה כעת גם באורות ונצנצים ,זיקוקים ומתוקים חוגגת את השנה החדשה בחג האורות שלהם ב dewali…ומשלחת אותי בברכה חזרה מצוידת בידיעה שהחיים הם חוויה אחת גדולה..וכל חוויה היא זמנית וחולפת, ברולטת החוויות אין טעם להאחז בשום חוויה.שנה טובה.

גלילה למעלה