על גג העולם פגשתי את עומק החיים -מסע בהימאליה

צורך פנימי רוחש דחף אותי לסוע; "סעי למקום גבוה, הכי גבוה שאת יכולה, הכי שקט והכי עוצמתי – משהו ממתין לך שם כדי להתגלות"

שכנעתי את בעלי שיחיה שיסכים להצעה להעביר הרצאה בכנס סייבר גדול שהתקיים בדלהי.

הצטרפתי אליו מתוך כוונה לעלות בהמשך להרי ההימאליה, הכי גבוה, הכי קרוב לטיבט לחבל לאדאק. ידעתי שזה לא יהיה טיול רגיל או עוד מסע ממסעותי ,אחותי הגדולה גססה בבית החולים ממחלה קשה. בי נולדה תחושה של שליחות שהתגלתה ככזו מיד עם הנחיתה בדלהי .

ארז ואני התלהבנו כמו שני מתבגרים מהמלון המפואר שהתאכסנו בו, מה שריגש אותי בחדר היה חלון ענק לאורך כל הקיר החיצוני. הנוף שנשקף היה של יער עצום ומעליו חגו בטרמיקה עיטים, עיט זה העוף הדורס שממש אבל ממש חבר שלי .בהליכות במושב מלווה אותי לאורך נחל שכם עיט מרשים שתמיד מגיח בהפתעה כמו אומר "הי מה קורה? צאי מהמחשבות והסתכלי על הטבע והסביבה"

בעודי עפה על המקום קיבלתי מאחותי לאה את הידיעה שהרופאים אומרים שנותרו לאחותי ז'קלין מספר שעות לחיות.

הבטן התהפכה, הגרון נחנק מדמעות אבל הראש מיד קרא לי לפעולה; "את עוזרת לאנשים להיפרד מהחיים כשצריך…עכשיו צריך, זה הזמן לתמוך בניפרדים".

שוחחתי עם כל אחד מבני המשפחה ,ביקשתי שיאמרו לה כמה הם אוהבים אותה ושהם סולחים לה ובעיקר שהם ממשחררים אותה. בו בעת חילחלה בתוכי ידיעה אחרת , אחותי ז'קלין עדין לא עוזבת קשה לה להיפרד!

הבנתי שאין לי מה לעשות יותר בדלהי הקדמתי את הטיסה צפונה לעייר ה Leh,

במטוס נדבקתי לשימשת החלון כמו ילדה שרואה פעם ראשונה הרים ענקיים בלי עננים, בצבעים חומים יפיפיים.

יכולתי לגעת בהרים זה היה מטורף ההרים כל כך גבוהים שהם מרגישים כמו נוגעים במטוס בכל רגע.

התכוננתי ל"משבר הגובה" לאויר הדליל בחמצן. למזלי חיכו לי שם זוג חברים טובים שעטפו אותי באהבה, נחתי, הסתגלתי, שתיתי המון מים ובעיקר התפנתי להקשיב.

להקשיב למה ? – לא ברור.

תירגלתי מיינדפולנס, התבוננתי כמו מאפשרת לידע שהוא מעבר למחשבות ולרגשות שלי להופיע.

היום במרחק הזמן, האבל, השבעה שישבתי עם משפחתי המקורית בבית אחותי ז"ל. אני מבינה שאיפשרתי לעצמי להיות בנוכחות "משהו" גדול ממני – אין לו שם.

ה"משהו" הזה איפשר לאינטואיציה שלי להתחדד.הבנתי שמה שאני רוצה לעשות במנזר הבודהיסטי בקצה ההר זה פשוט לשבת בפוג'ה – טקס תפילה שנערך בבוקר ע"י פרחי נזירים, ילדים קטנטנים תמימי חיוך ועניים בורקות – לשבת ולאפשר לאחותי לנתק כבלים ריגשיים אנרגטיים עם הקרובים לה כבלים בהן היא אחזה והם אוחזים בה.

ביהדות נראה לי שקוראים לזה "עילוי נשמה".

בבוקר למחרת בדיוק ברגע שבו אחותי עזבה את העולם "ראיתי" את פניה מופיעים לפני בזמן שישבתי במדיטציה זה היה בתוך בית מקומי פשוט ללא טלפון וללא אינטרנט.

"מכשיר הקשר" הפרטי שלי עבד ,ראיתי את הפנים של אחותי מחייכות אלי כמו באה להיפרד ממני. אמרתי לחברים שלי שזהו, תם ונשלם אחותי כבר לא בין החיים. בעודנו צועדים בעמק בין הרים נישאים, ההרים העצומים חיבקו אותי, ניחמו אותי ואמרו לי שגלגל החיים ממשיך להתגלגל חיזרי הביתה ואפשרי לכל הידע המועיל שרכשת בעשרים שנות עבודתך כמורה מטפלת בגוף ונפש להגיח לעולם ,להיוולד ולהתגשם כגוף של ידע.

אני מתרגשת להביא אליכם את התינוק שנולד לי,

אתר האינטרנט שלי "מלכות הלב – ידע מאפשר אהבה"

Heartkingdom.co.il

מוזמנים להציץ ולהחשף לידע משנה חיים , קורסים , סדנאות וטיולים.

באהבה

מלכה

גלילה למעלה