בקמינו של סנטיאגו צעדו במשך מאות שנים,קדושים, חוטאים, גנרלים, מלכים ומלכות.
במטרה למצוא את המשמעות הרוחנית הפנימית העמוקה ביותר ולתאם אותה עם הקונפליקטים הנפשיים של העצמי, של הרגש האנושי שאנחנו לא אוהבים.
מסתבר שהקמינו יושב על ציר אנרגטי של כדור הארץ…אחרת אי אפשר להסביר את הנהירה של מליוני אנשים ללכת וללכת שבועות וחודשים בציר הזה דווקא..אז אומרים שהיכולת האנרגתית הזו מגבירה חשיבה וידע עצמי כזה שיכול להבהיר משמעות בחיים ולשפר את התפקוד בתוך מערכות יחסים…
אז אומרים.
אני באתי לבדוק ולהתמסר לחוויה, ביחד עם טלי שכבר צעדה ב3 קטעים שונים אנו מגלות קטע נוסף שהוא חלק מ"דרך הכסף" הבא מדרום לסנטיאגו,נצעד ב 100 ק"מ האחרונים עד לסנטיאגו דה קומפוסטלה.
התחלנו בסיור בירושלים שבוע שעבר, שם פגשנו את קברו של הראש של סנטיאגו…
מסתבר שגופו "הגיע" באורח פלא לספרד על גבי סירה.
הטיסה למדריד שתתה לי את כל הלילה ואז עוד6 שעות ברכבת, אני דמיינתי שמש יערות, המון ירוק ומים ואז תקף אותנו שלג מ 2 צידי הרכבת למלוא כל העין…האמת שלא הסתדר לי..לא מתכוונת לצעוד בשלג…כיהודיה לא בא לי טוב הקטע הזה.
החושך יורד מאוחר באירופה, עד שהגענו לעיר העתיקה Ourense לא נשאר זכר לשלג.
העיר היפיפיה נפרשת לצד נהר עצום ורחב, גשר רומי מרשים ביותר מחבר אותנו לצד שבו פרוסים מרחצאות טרמיים..בריכות טבעיות המעלות אדים ובקור ששרר זה הדבר הראשון שבא לנו, לטבול במרחצאות…אחרי יממה של נסיעות זה פשוט היה מחייה ומפנק…
על טפאס נדלקתי בביקורי הקודמים בספרד אז על פי המלצה הגענו לרובע עתיק ממש והספרדים שמתחילים לצאת לאכול רק ב 21:00 גדשו את הרחובות ואת הטפאס ברים..עם כל העייפות קצת סנגריה ושניים שלושה טפסים ואנו צונחות למיטה ..חייבות לאזור כוחות ליום הבא..יום ההליכה הראשון שלי בקמינו.
מעניין עד כמה תתבהר מחשבתי ותפיסת המציאות שלי.
לילה טוב ממש