צורך פנימי רוחש דחף אותי לסוע; "סעי למקום גבוה, הכי גבוה שאת יכולה, הכי שקט והכי עוצמתי – משהו ממתין לך שם כדי להתגלות"  שכנעתי

20 קמ ביום…הליכה הגעה לאורנסה מנזר עתיק 7 באפריל בקמינו של סנטיאגו צעדו במשך מאות שנים,קדושים, חוטאים, גנרלים, מלכים ומלכות.במטרה למצוא את המשמעות הרוחנית הפנימית

תעלומה גדולה אנו מנסות לפענח, מה מאפשר לנו להמשיך מהנקודה שבה התחלנו לפני..1878 שנה? אנחנו 3 נשים, אימהות הצועדות עם הלב והרוח בסמטאות העיר הכי

המסע שלנו נושא עיניים צפונה ולמעלה, להרי ההימאליה שם מתוך קרחון נוצר נהר הגנגס הקדוש להינדים..לא לפני שהחלטנו לטבול בו ברישיקש, לטהר ול"סלק מעלינו חטאים

סוף המסע מתחיל…אנו עוזבות את וראנסי המטלטלת בכל מובן, לבודגאיה שבאזור ביהר, אחד האזורים היותר עניים של הודו, נוסעות בעקבות הבודהה..בוד גאיה השם, נגזר משמו

לבד זה לא בהכרח בודד…לבד בהודו בשבוע הרביעי של המסע ההודי …זה מרגיש : "חופשי זה לגמרי לבד ". פונה היא עוד עיר ענקית בהודו